מפקד חמאס שסייע בחטיפת משפחה מקיבוץ בארי חוסל בעזה

צה"ל מסר ב-1 באוקטובר 2026 כי שתי תקיפות בעזה הרגו מפקד תא בחמאס שלקח חלק בחטיפת שישה בני משפחה אחת מקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר 2023, לצד מפקד נפרד בג'יהאד האסלאמי.

שתי תקיפות, שני מפקדים

הצבא זיהה את הראשון כמוחמד ג'מאל מחמוד אבו א-שעאר, מפקד תא בזרוע הצבאית של חמאס, שחוסל בתקיפה בעיר עזה. בתקיפה נפרדת שבוצעה באותו יום בג'באליה, חיסל צה"ל את מוסאב עבד אל-ג'ליל סאח'ב בלבייסי, מפקד בזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. הצבא לא ציין תפקיד כלשהו של בלבייסי ב-7 באוקטובר. כמו בהודעות דומות אחרות, דובר צה"ל היה הגורם היחיד שצוין בקשר לתקיפות, ולא צוין גוף נוסף.

החטיפה בבארי

לפי צה"ל, אבו א-שעאר פשט על קיבוץ בארי ב-7 באוקטובר ולקח חלק בחטיפתם של שישה אנשים לעזה: שושן הרן, בתה עדי שהם, שני ילדיה הקטנים של עדי, יהל ונוה, ושרון אביגדורי עם בתה נועם, ששהו בקיבוץ בארי לסוף שבוע. כל השישה נמנו עם 13 ישראלים ששוחררו על ידי חמאס ב-25 בנובמבר 2023, בעסקה ששחררה קבוצה ראשונה של חטופים במהלך הפוגה זמנית בלחימה. בן משפחה שביעי, טל שהם, בעלה של עדי, לא נמנה עם המשוחררים באותו יום ונותר בעזה יחד עם כ-200 חטופים ישראלים נוספים שהוחזקו באותה עת. העסקה מנובמבר 2023, שסוכמה במהלך הפוגה בת שבוע בלחימה, היתה שחרור הנרחב הראשון של חטופים שנחטפו ב-7 באוקטובר, ומקרה משפחת בארי הפך לאחד השמות המזוהים ביותר איתה בתקשורת הישראלית.

סבל של משפחה

לחטיפה היה רושם מתמשך על המשפחה. אחיה של שרון אביגדורי, אבשלום חירן, נהרג באותה התקפה על בארי, ואביה של נועם, חן אביגדורי, הפך לאחד הקולות הבולטים יותר במאבק הציבורי למען שחרור החטופים. מסכת הייסורים של המשפחה, מהחטיפה עצמה דרך ההמתנה לשובם של השישה ועד ההמתנה הארוכה יותר לשובו של טל שהם, הפכה לאחד הסיפורים המדוברים ביותר מבין סיפורי החטופים של אותו יום. למעלה משלוש שנים לאחר ההתקפה, צה"ל מדווח כי חיסל כעת את האיש שהוא רואה כאחראי לפיקוד על התא שביצע אותה.

צה"ל הציג את שתי התקיפות, זו שפגעה באבו א-שעאר בעיר עזה וזו שפגעה בבלבייסי בג'באליה, כחלק מהמשך המערכה נגד פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי המזוהים עם ההתקפה ב-7 באוקטובר ועם הפעילות הצבאית המתמשכת בעזה. הצבא ציין שוב ושוב כי איתור ותקיפה של מפקדים המזוהים עם התקפות ספציפיות של ה-7 באוקטובר, בין אם בבסיס צבאי, ביישוב ספר או בקיבוץ אזרחי כמו בארי, נותרים חלק פעיל בפעילותו ברצועה גם למעלה משלוש שנים לאחר הטבח.